כֵּלִים י״ג · ג׳

ומגל קציר זענזע בל"א שקוצרין בו תבואה. ופיו מלא פגימות כמגירה:

ורבותינו פירשו דחפין היינו שן. ולא ידענא א"כ למה שני תנא בלישניה. דהכא קרי לה חפין. ובסיפא קרי לה שן שבמפתח. ותו תמוה מדאמרינן בשבת (דפ"א א') דחפי פותחות טהורין. ואי נימא כרש"י (שם בשבת) וכהר"ב הכא דחפי היינו שן. קשה הרי משנה ערוכה לפנינו הכא בסיפא דאמרינן בפירוש דשן של פותחת ושל מפתח טמאין. וגם בל"ז אי גרסינן הכא הפין (ערתוי"ט) א"כ ודאי מסתבר טפי וטפי לפרש הכא כדברינו שאינו השן עצמו. אלא הוא החלק שבמפתח. שבו השן קבוע. דהרי לעיל (פי"א מ"ד) פי' הר"ש דהפין הוא כעין קשת שקבוע בהמסגר. א"כ ה"נ החלק שבו השן הוא עם השן כמראה הקשת. כזה: