ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15שיש בה בית נעילה. עושים לשלשלת בית נעילה [ונותנים אותה ברגל הסוסים] וסוגרים במפתח, וחשיבא כלי:
נחלת הכלל
כֵּלִים י״ב · ה׳
מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, טָמֵא. הֶעָשׂוּי לִשְׁמִירָה, טָהוֹר. מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ בּוֹ אֶת הֶחָבִית, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, עַד שֶׁיִּצְרְפֶנּוּ. מַסְמֵר שֶׁל שֻׁלְחָנִי, טָהוֹר. וְרַבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים רַבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. מַסְמֵר שֶׁל שֻׁלְחָנִי, וְאָרוֹן שֶׁל גָּרוֹסוֹת, וּמַסְמֵר שֶׁל אֶבֶן הַשָּׁעוֹת, רַבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה כֵּלִים י״ב ה׳, מתוך מסכת כֵּלִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12העשוי לשמירה. נשאר לסימן כגון שעשאו בשער או במקום שירצה ואם מצא אותו נעתק ממקומו אשר הוא עליו ידע שכבר נכנס אדם בבית או במקום ההוא: עד שיצרפנו. עד שיכהו בפטיש ויחדד אותו וישיבהו בדמיון המקבת וצורף שם לאומן המתכות ושלחנים ישמשו במסמרים באוצרותם יסגרו ויפתחו בהן והלכה כחכמים בכל:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17מסמר שהתקינו וכו'. לשון הרמב"ם בריש פ"י מהל' כלים. מסמרות שמחזיקין בהם התקרה העשויין לתקוע אותן בעצים. אינן מקבלין טומאה וכו'. ואם התקינו להיות כלי בפני עצמו מקבל טומאה. כיצד מסמר שהתקינו וכו':
להיות פותח בו את החבית. לנקב את החבית ולהוציא ממנו יין. הר"ש:
עד שיצרפנו. פירש הר"ב עד שיצרפנו באש לצורך הזה וכ"כ הר"ש. וז"ל הראב"ד רפ"י מהל' כלים לפי שהמסמר שנוקבין בו את החבית צריך שיהיה חזק הרבה משאר מסמרות. הלכך בהתקנה לבדה אינו מטמא עד שיצרפנו באש ובמים. ע"כ. והרמב"ם מפרש עד שיצרפנו. עד שיכהו בפטיש ויחדד אותו וישיבהו בדמיון המקדח. וצורף שם לאומן המתכות. ע"כ:
מסמר של שולחני. פי' הר"ב מסמר קבוע בעמוד כו'. ובפ"ג דעדיות מ"ח מפרש גם פי' הרמב"ם:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · כֵּלִים י״ב ה׳
א׳
טמאה קמ"ל דלא מחשב תשמישי כלים. והרי אין לו שם בפני עצמו. להכי אשמעינן דזה דוקא באינו מחובר לדבר המק"ט [כפי"א סי' מ"ט] אבל הכא מדרגיל להיות הקורה מחובר להקשת שמק"ט ככל כלי מלחמה [כפי"א מ"ח] לפיכך גם כששלף הקורה מהקשת. מק"ט לבדו:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
תפארת ישראל - בועז · כֵּלִים י״ב ה׳
א׳
ואפשר דגם הכא משו"ה כלל תנא הך ד' ביחד. לאשמעינן דכולהו ד' מחד טעמא מטמא להו ר"ג דכאבוה ס"ל דאזל בתר מיעוטא וחשיב להולד נפל אף דנפלים מיעוטא (כשבת קל"ה ב'). וה"נ בכסוי טני וגולמין. לפעמים משתמש בהן. וכ"כ תלוי המגרדת לפעמים מוציאו. וגם טבלא לפעמים מתרמי שחלקו חלקים שוין. ורבנן ס"ל דא"א לצמצם במדידה (ועי' חולין כ"ח ב' תוס' ד"ה לפי):
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913