הוֹרָיוֹת ב׳ · ו׳

כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת, הַיָּחִיד מֵבִיא כִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה, וְהַנָּשִׂיא שָׂעִיר, וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִין פָּר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה, הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ מְבִיאִין שְׂעִירָה, וּבֵית דִּין פַּר וְשָׂעִיר, פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה הוֹרָיוֹת ב׳ ו׳, מתוך מסכת הוֹרָיוֹת שבסדר נזיקין. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

כל המצוה שבתורה וכו': כל זה מבואר והם מקראות התורה וכבר קדם ביאורם:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

מביא כשבה ושעירה. או או קתני. כדכתיבי קראי בהדיא בפרשת ויקרא. וכן והנשיא שעיר. שם בכתוב.

ומשיח ובית דין מביאין פר. כדפירש הר"ב במשנה ג':

ובית דין פר ושעיר. כדכתיב בפרשח שלח לך. ואמר לעיל [משנה ג' בפי' הר"ב] יליף מעיני מעיני. מה להלן ב"ד. אף כאן בית דין רש"י:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · הוֹרָיוֹת ב׳ ו׳

א׳
כהוראת בית דין לצבור ר"ל שגם בכה"ג צריך שיהיה ההוראה והמעשה שניהן בשוגג, כהוראת ב"ד לצבור [פ"א מ"א]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913