עֵדֻיּוֹת ז׳ · ח׳

הֵעִיד מְנַחֵם בֶּן סִגְנַאי עַל מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים שֶׁהוּא טָמֵא, וְשֶׁל צַבָּעִים שֶׁהוּא טָהוֹר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים חִלּוּף הַדְּבָרִים:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה עֵדֻיּוֹת ז׳ ח׳, מתוך מסכת עֵדֻיּוֹת שבסדר נזיקין. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

יורה. קדירה בנויה וישם האש תחתיה וסביבה בנין על שפתות הקדרה וממלאין הקדרה באותן הדברים שמבשלין בה וכשהיא רותחת יעלו המים באותו הבנין כמו שעושים הצבעים ואותם שמבשלין הצאבון והסוכרה והשולקין הזיתים וכיוצא בהם והעיקר אצלינו שאלו התוספות העשוים מהם לפי שאנו צריכין להן לבשול הוא טמא והנעשין על דרך הנוי תוספת על הצריך אינו מתטמא כמו שנאמר תנור וכירים יותץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם וקבלנו בפי' זה לכם שבצרככם כמו שנבאר בחמישי מכלים:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

מוסף היורה וכו'. שנויה במתני' ה' פ"ה דכלים:

שהיו אומרים חלוף הדברים. פי' הראב"ד וז"ל מפני כי הצבעים חסים על מי הצבע שלא יתפזרו יותר ממה שאין שולקי הזיתיה מקפידים על שליקתן. שאין למים צורך אלא מעט. וכשבא מנחם בן סגנאי *) שהיה צבע. והיה בקי בענין. וראה שהצמר והפשתן עולים למעלה ואין מניחין למים להתפזר. קבלו ממנו עדותו. עכ"ל. והר"ב הצריך שישמש בו משום דאי לאו הכי גם בשניהם לא היה בו שום טומאה דלשליקה עצמה אינה צריכה כ"כ. והראשונים היו סוברים דבשל צבעים. הוא צורך גדול:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · עֵדֻיּוֹת ז׳ ח׳

א׳
לא פסלו צירן והוסיף הוא, דאפילו הציר בעין מותר:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · עֵדֻיּוֹת ז׳ ח׳

א׳
[בתוי"ט ד"ה שהיו אומרים כו' פירש הראב"ד וז"ל כו'. יותר ממה שאין שולקי כו' נ"ב דצ"ל ששולקי. מהגרמ"ש ז"ל]:
נחלת הכלל · Vilna Edition