ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15כחמש סלעים. של פדיון הבן שחייב באחריותן:
נחלת הכלל
עֵדֻיּוֹת ז׳ · ב׳
הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים, שֶׁהוּא טָהוֹר. שֶׁמִּשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים, לֹא פָסְלוּ צִירָן:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה עֵדֻיּוֹת ז׳ ב׳, מתוך מסכת עֵדֻיּוֹת שבסדר נזיקין. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12חגבים מיני הארבה וצירן הוא הרוטב היוצא מהם ואינו אסור ואפילו מחגבים טמאין לפי שאין החגבין מבעלי הדם וכמו כן יכשיר צירן גם כן ואינו כגון משקין טמאים אבל הוא מתטמא וזהו אמרם מהו טהור להכשיר הא לטמא אפי' כל שהוא מטמא ועדות זו הלכה כמותה וכבר קדמה בעשירי מתרומות:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17העיד ר' צדוק וכו'. משנה זו נשנית ג"כ במתני' ט' פ"י דתרומות. ומ"ש הר"ב טהור שאינו אוסר וכו'. וכ"פ שם. ועמ"ש שם בס"ד:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · עֵדֻיּוֹת ז׳ ב׳
א׳
על פדיון פטר חמור ר"ל שה שהפרישו שיהיה לפדיון פטר חמור שלו:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913