חֻלִּין א׳ · ה׳

כָּשֵׁר בַּתּוֹרִין, פָּסוּל בִּבְנֵי יוֹנָה. כָּשֵׁר בִּבְנֵי יוֹנָה, פָּסוּל בַּתּוֹרִין. תְּחִלַּת הַצִּהוּב, בָּזֶה וּבָזֶה פָּסוּל:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה חֻלִּין א׳ ה׳, מתוך מסכת חֻלִּין שבסדר קדשים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

ומטמאה במשא. כדכתיב (ויקרא י״א:מ׳) והנושא את נבלתה וגו׳, ואעפ״י שלא נגע. ולא היה צריך למתני, דכיון דנבילה היא בידוע שנבילה מטמאה במשא, אלא לומר לך, זו מטמאה במשא בלבד, ויש לך אחרת שמטמאה אפילו באוהל, ואי זו, זו תקרובת עבודר זרה:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

בתורין. לשון משנה רש"י:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · חֻלִּין א׳ ה׳

א׳
שמא יקלקלו בשחיטתן והנך ג' אם אחרים עומדין ע"ג לראות ששוחטין כראוי. ויש ג"כ ב' לטיבותא שבקיאין בדיני שחיטה ויודעין ג"כ לאמן ידיהן כראוי. אז שוחטין לכתחילה. ובחדא לטיבותא. שבקיאין בדינין או ידעו לאמן ידם. אז אף שאחרים עומדין ע"ג רק בדיעבד שחיטתן כשרה. ובב' לריעותא. שאין בקיאין בדינין וגם אינן יודעין לאמן ידן. אף שאחרים עומדים ע"ג. או אפילו ב' לטיבותא אבל אין אחרים עוע"ג. אפילו בדיעבד שחיטתן אסורה [ש"ך שם סקכ"ה]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913