ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15ואם לאו. שלא השרישו אלא אחר קצירת העומר:
נחלת הכלל
חַלָּה א׳ · ז׳
נַחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה שְׂאֹר לְחַלֵּק, חַיָּב בַּחַלָּה. נָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לְנַחְתּוֹם לַעֲשׂוֹת לָהֶן שְׂאֹר, אִם אֵין בְּשֶׁל אַחַת מֵהֶן כַּשִּׁעוּר, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה חַלָּה א׳ ז׳, מתוך מסכת חַלָּה שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12שיעור זו המשנה כן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להם שאור ויש בשל כל אחת מהם שיעור חלה חייב בחלה ואם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה ומה שאמר כי נחתום כשלש עיסה ועשאה כולה שאור לחלקה על בני אדם בתורת מכר שהוא חייב לפי שהוא מתכוין אם לא ימצא קונה לזה השאור שיעשה ממנה עיסה ויאפה אותה כמו שקדם ממאמרם למכור בשוק חייב:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17אם אין בשל אחת מהן כשיעור וכו'. עיין ריש פרק ד:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · חַלָּה א׳ ז׳
א׳
עד שיכא העומר הבא מיהו בארצות הללו שחיי נפש תלויין בהן באכילה ושתיה התירוהו רבותינו מדהוה ס"ס. ס' שהתבואה מאשתקד וס' שהושרש קודם העומר [י"ד רצ"ג ס"ג]. ואף דאינו ס"ס גמור דמיעוט לגבי רוב כלית' דמי [ש"ך שם סק"ו] על כל פנים סמכו רבותינו גם כן אדעת תנא קמא דר"א [קדושין דל"ח] דאין חדש נוהג בחו"ל מדלא איתמר בש"ס בהדיא הילכתא כמאן רק דאשכחנא סתם מתני' [סוף ערלה] כוותיה דר"א ואפשר דערלה נשנית קודם קדושין והו"ל סתם ואח"כ מחלוקת [ט"ז שם סק"ד]. מיהו לקצור אע"ג שוודאי השריש אחר פסח. כיון שאין עומר בא מחו"ל [כמנחות רפ"'ח] מותר לקצרו קודם פסח הבא [עיין רמב"ם פ"ז ממוספין הל' י"ג]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913