חַלָּה א׳ · ה׳

עִסָּה שֶׁתְּחִלָּתָהּ סֻפְגָּנִין וְסוֹפָהּ סֻפְגָּנִין, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. תְּחִלָּתָהּ עִסָּה וְסוֹפָהּ סֻפְגָּנִין, תְּחִלָּתָהּ סֻפְגָּנִין וְסוֹפָהּ עִסָּה, חַיָּבִין בַּחַלָּה. וְכֵן הַקְּנוּבְקָאוֹת חַיָּבוֹת:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה חַלָּה א׳ ה׳, מתוך מסכת חַלָּה שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

ואם השרישו. אחד מחמשת המינין הללו, קודם קצירת העומר:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

קנובקאות. הוא קמח קלוי נילוש בשמן ואחר לישתו ואפייתו מפרכין אותו בידים ומחזירין אותו קמח:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · חַלָּה א׳ ה׳

א׳
ומלקצור מלפני העומר גי' הרא"ש אסור בחדש מלפני עומר ומלקצור לפני פסח דביו"ט בל"ז א"א לקצור. ור"ל דכל תבואה שהשרישה אחר ט"ז בניסן אסורה מלאכול ומלקצרה עד עומר הבא. ובזמן הזה אסורה עד תחלת ליל י"ז בניסן בא"י ועד תחלת ליל י"ח בניסן בחוצה לארץ:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913