חֲגִיגָה ב׳ · ג׳

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְבִיאִין שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶם, אֲבָל לֹא עוֹלוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶם:

על המשנה הזו

משנה חֲגִיגָה ב׳ ג׳, מתוך מסכת חֲגִיגָה שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

ולא במעשה מרכבה. שראה יחזקאל ושראה ישעיה. ורמב״ם פירש, מעשה בראשית, החכמה הטבעית. ומעשה מרכבה, מציאות האל ותאריו והמלאכים והנפש והשכל. ומה שיהיה אחר המות. ואין נראה לי שיקרא כל זה מעשה מרכבה, דא״כ חכמת המרכבה הוה ליה למתני, אלא מעשה מרכבה הוא שע״י הזכרת שמות של קדושה משתמשים בכתר, וצופין איך משמרות המלאכים במעמדן ואיך היכל לפנים מהיכל, כעין הסוכין ברוח הקודש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

ב"ש אומרים מביאין שלמים ואין סומכין וכו':כבר פירשנו בפרק שני ממסכת ביצה זו ההלכה ופירשנו כי מחלוקתם היא בעולות ראייה ושלמי חגיגה אבל נדר ונדבה אין קריבין ביום טוב. ואסרו בית שמאי הסמיכה לפי שהוא משתמש בבעלי חיים ומייגע עצמו גם כן בסמיכה כי סמיכה בכל כחו בעינן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

בית שמאי אומרים וכו'. משנה זו שנויה כבר במשנה ד' פ"ב דביצה. ושם פירשתי בס"ד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל