ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15ועולים באחד ומאה. אם נתערבו במאה של חולין:
נחלת הכלל
בִּכּוּרִים ב׳ · ה׳
תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שָׁוָה לַבִּכּוּרִים בִּשְׁתֵּי דְרָכִים, וְלַתְּרוּמָה בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. נִטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, וְשֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף, כַּבִּכּוּרִים. וְאוֹסֶרֶת אֶת הַגֹּרֶן, וְיֶשׁ לָהּ שִׁעוּר, כַּתְּרוּמָה:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה בִּכּוּרִים ב׳ ה׳, מתוך מסכת בִּכּוּרִים שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12מבואר הוא כי מאחר שהוא מפריש הבכורים ממקצת אילנות מספיק לו על שאר האילנות וזהו ענין שלא מן המוקף כמו שבארנו במה שקדם ואפשר בבכורים להפריש מן הטהור על הטמא אחר לקיטתן לפי שהפירות אינם מקבלות טומאה בעודם מחוברים לקרקע ושאר המאמר מבואר:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17ושלא מן המוקף. בירוש' [ריש] פ"ב דתרומות מנין שתרומת מעשר נטלת שלא מן המוקף. מכל מעשרותיכם אחד ביהודה ואחד בגליל:
כבכורים. כתב הרמב"ם מבואר הוא כי מאחר שהוא מפריש הבכורים ממקצת האילנות מספיק לו על שאר אילנות. וזהו ענין שלא מן המוקף. ואפשר בבכורים להפריש מן הטהור על הטמא אחר לקיטתן לפי שהפירות אינם מקבלים טומאה בעודם מחוברים לקרקע ע"כ:
ויש לה שיעור. עיין במשנה ג ומה שכתבתי שם:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · בִּכּוּרִים ב׳ ה׳
א׳
וטעונין רחיצת ידים דסתם ידים שניות הן ושני פוסל לתרומה ובכורים נמי אקרי תרומה ולהכי אסור ליגע בהן בלי נט"י:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · בִּכּוּרִים ב׳ ה׳
א׳
ת"מ שוה כו' ולתרומה בב"ד כו'. ק"ל דהא שוה לתרומה ג"כ שנוהגת בכל הפירות ושלא בפני הבית דחשיב לעיל במ"ג:
נחלת הכלל · Vilna Edition