בִּכּוּרִים ב׳ · ג׳

יֵשׁ בַּתְּרוּמָה וְבַמַּעֲשֵׂר מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבִּכּוּרִים, שֶׁהַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר אוֹסְרִין אֶת הַגֹּרֶן, וְיֵשׁ לָהֶם שִׁעוּר, וְנוֹהֲגִים בְּכָל הַפֵּרוֹת, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, וּבָאֲרִיסִין וּבֶחָכוֹרוֹת וּבַסִּקָּרִיקוֹן וּבַגַּזְלָן. הֲרֵי אֵלּוּ בַתְּרוּמָה וּבַמַּעֲשֵׂר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבִּכּוּרִים:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה בִּכּוּרִים ב׳ ג׳, מתוך מסכת בִּכּוּרִים שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

ואסורים לזרים. בחנם היא שנויה, דכיון שחייבין עליהם מיתה וחומש פשיטא שאסורים לזרים. ולר׳ יוחנן דאמר חצי שיעור אסור מן התורה, מצינן למימר דתנן אסורים לזרים לחצי שיעור, שהוא אסור מן התורה, ואין בו לא מיתה ולא חומש:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

ענין אוסרין את הגורן, שאסור לאכול ממנו עד שיופרשו מפני שהוא טבל ואין כן הבכורים. וכבר נתבאר בתחלת פאה שהבכורים אין להם שעור. ונתבאר בפרק שלפני זה שאין חובת הבכורים אלא לשבעת המינין. ואין חייב אלא מי שקנה גוף הקרקע באופן חוקי. אבל שהבכורים בפני הבית בלבד הרי הוא מפורש בתורה שנאמר ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' אלקיך, עד שיהא שם מזבח ואז חייבין בהן, מה שאין כן בתרומה ומעשר. וכבר נתבארו משפטיהן במקומן.

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

אוסרים את הגורן. ע' בפ"ק דמעשרות מ"ה ו' ובריש פ"ב:

ויש להם שיעור. פי' הר"ב מדרבנן א' מחמשים אבל בכורים אפי' מדרבנן לא וכן משמע לשונו במשנה ה. ובפ"ק דפאה מפרש דבכורים אין להם שיעור דלא נתנה בהם התורה שיעור משמע דאילו מדרבנן יש להם שיעור. וכ"כ הרמב"ם בפ"ב מהלכות בכורים דמדבריהם צריך להפריש א' מששים. וכתב בכ"מ שהוא מהירושלמי דריש פ"ג ודהכי משמע בגמ' דידן בפ' ראשית הגז וע"ש דף קלז. ולמה שכתבתי בריש פאה בשם רש"י דשיעור תרומה רמוזה בפסוקים יש לומר דה"ק דתרומה יש לה שיעור מדרבנן בדרך אסמכתא. אבל בכורים אין להם שיעור מדרבנן בדרך אסמכתא:

בפני הבית ושלא בפני הבית. עיין בפי' הר"ב בסוף מס' שקלים. ובספרי פרשת קרח כל תרומת הקדשים וגו' נתתי לך ולבניך ולבנותיך לחק עולם עד שינהג הדבר לדורות. עוד שם נתתי ללוים לנחלה למה נאמר לפי שהוא אומר ולבני לוי הנה נתתי אין לי אלא בפני הבית. שלא בפני הבית מנין. ת"ל לנחלה מה נחלה נוהג בפני הבית ושלא בפני הבית. אף מעשר ראשון נוהגת בפני הבית ושלא בפני הבית [*עוד שם בפרשת ראה ר' שמעון אומר יכול יהיה אדם מעלה מעשר שני בזמן הזה ואוכלו ודין הוא וכו' ת"ל ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר מקיש מעשר שני לבכור מה בכור אינו נאכל [אלא] בפני הבית אף מעשר שני אינו נאכל [אלא] בפני הבית:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · בִּכּוּרִים ב׳ ג׳

א׳
והם נכסי כהן יכול לקנות בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · בִּכּוּרִים ב׳ ג׳

א׳
אמנם לא זכיתי להבין מה זה דקאמר המשנה שאינו שוה לא לבהמה ולא לחיה ויהיה נמי שוה לזה או לזה ועכ"פ אינו שוה לאותו מין ממש והרי גם בהמה עם בהמה וחיה עם חיה כל שאינו אותו מין ממש ה"ז כלאים וביותר יש לתמוה על הרמב"ם [פ"ט מכלאים ה"ו] דפסק דאינו לוקה על כלאיו ותמוה אמאי פטור ממלקות ויהיה איזה בריה שיהיה הרי גם בהנהיג עז ושבוטה לקי כדפסק מקמי הכי. ואפשר דרמב"ם ס"ל דכוי הוא מתיש הבא על רחל. ובכה"ג גם הרי עם האם אסור ואין לוקין עליו מדיש ספק אם חוששין לזרע אם [וערכ"מ שם ה"ו]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913