בְּרָכוֹת ב׳ · ז׳

וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ, קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, לֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים. אָמַר לָהֶם, אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה בְּרָכוֹת ב׳ ז׳, מתוך מסכת בְּרָכוֹת שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

ובאמצע. הפרק:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין כו': כל זה מבואר:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · בְּרָכוֹת ב׳ ז׳

א׳
ומשיב - ר"ל ואצ"ל שמשיב [ונ"ל דלהכי לא קאמר גבי מפני הכבוד והיראה שואל בשלום כדקאמר בסיפא ומשיב שלום. דקמ"ל דבהני אפילו שואל או משיב מילי אחרינא. כגון כשרואה אדם נכבד מבקש דבר מה ושואלו מה תבקש. או ששואלו מה צוויתני ג"כ שרי. ואע"ג דבש"ס (י"ח א') מקשה לרב דקאמר דאסור לשאול בשלום חבירו קודם שיתפלל ממתנית' דקאמר דשואל מפני הכבוד. ומאי קו' דלמא מתני' בשאל מילי אחריני דצריך טפי משאילת שלום. י"ל דהכי קאמר דמדתני' בסיפא שלום לכל אדם וברישא קתני סתמא. ש"מ דברישא בכל ענין שרי. בכל מילי וכ"ש בדרישת שלום דאיכא בזוי טפי כשלא יפסיק עבורו]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913