בָּבָא מְצִיעָא ז׳ · ה׳

אוֹכֵל פּוֹעֵל קִשּׁוּת אֲפִלּוּ בְדִינָר, וְכוֹתֶבֶת אֲפִלּוּ בְדִינָר. רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר, לֹא יֹאכַל פּוֹעֵל יָתֵר עַל שְׂכָרוֹ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין, אֲבָל מְלַמְּדִין אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יְהֵא רַעַבְתָן וִיהֵא סוֹתֵם אֶת הַפֶּתַח בְּפָנָיו:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה בָּבָא מְצִיעָא ז׳ ה׳, מתוך מסכת בָּבָא מְצִיעָא שבסדר נזיקין. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

בשעתו. בעת מלכותו. דמלך והדיוט הוה:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

אוכל פועל קישות אפילו בדינר וכותבת אפילו בדינר כו': תנא קמא סבר אין מלמדין אותו וחכמים אומרים מלמדין והלכה כחכמים:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

וחכמים מתירין. והא דכתיב כנפשך שבעך מפרש בגמרא דדרשינן ליה מה נפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור. והרמב"ם פרק י"ב מהלכות שכירות כתב בטעמייהו דחכמים שנאמר כנפשך שבעך וקשיא מאי משמע. ועוד דבפרק י"ג [הל' ב'] פוסק שהחוסם את הפועל פטור. ולא העיר המגיד בזה. ומצאתי בספרי פרשת כי תצא וחכמים אומרים שבעך. מלמד שאוכל פועל יותר על שכרו והשתא נקט הרמב"ם דרשא דספרי דדייקי רבנן משבעך ואפילו הכי דרשא דגמרא איצטריך משום כנפשך:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · בָּבָא מְצִיעָא ז׳ ה׳

א׳
מעשה חסורי מחסרא וה"ק, ואם פסק להם מזונות במקום שנהגו לזון גם בלי תנאו, התכוון לרבות מזונות יפה, ומעשה וכו':
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913