ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15הבאות ממדינתן. לאפוקי הבאות מבית האומן, כדקתני סיפא:
נחלת הכלל
בָּבָא מְצִיעָא ב׳ · ו׳
וְעַד מָתַי חַיָּב לְהַכְרִיז. עַד כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בוֹ שְׁכֵנָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שָׁלשׁ רְגָלִים, וְאַחַר הָרֶגֶל הָאַחֲרוֹן שִׁבְעָה יָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ שְׁלשָׁה וְיַחֲזֹר שְׁלשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה בָּבָא מְצִיעָא ב׳ ו׳, מתוך מסכת בָּבָא מְצִיעָא שבסדר נזיקין. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12ועד מתי חייב להכריז עד כדי שידעו בו שכניו כו': עד האחרון שמיני של חג יכריז אחריו שבעת ימים כדי שילך האיש ההוא שאבד האבדה לביתו וידרוש חפציו ויראה איזה חפץ יחסר לו וישוב וימצא שמכריז ויתן סימן מה שאבד לו והלכה כרבי יהודה וכל זה כשהיה המלכות לישראל אבל היום יכריז בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ואם הכותי אנס ומתירא שמא יקחו מה שמצא ויעלילו לשר אינו חייב להודיע אלא לשכניו וחבריו בלבד:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17כדי שילך לביתו שלשה. בגמרא רמינן אמשנה ג' פרק קמא דתענית. דתנן ט"ו יום לנהר פרת. ומשנינן לא הטריחו רבנן באבדה יותר מדאי שיהא שוהה יותר משבעה ימים:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · בָּבָא מְצִיעָא ב׳ ו׳
א׳
מחרוזות של דגים דגים חרוזים יחד בחוט, וכולן חורזין כך:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913