בָּבָא קַמָּא י׳ · ט׳

אֵין לוֹקְחִים מִן הָרוֹעִים צֶמֶר וְחָלָב וּגְדָיִים, וְלֹא מִשּׁוֹמְרֵי פֵרוֹת עֵצִים וּפֵרוֹת. אֲבָל לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים כְּלֵי צֶמֶר בִּיהוּדָה, וּכְלֵי פִשְׁתָּן בַּגָּלִיל, וַעֲגָלִים בַּשָּׁרוֹן. וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ לְהַטְמִין, אָסוּר. וְלוֹקְחִין בֵּיצִים וְתַרְנְגוֹלִים מִכָּל מָקוֹם:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה בָּבָא קַמָּא י׳ ט׳, מתוך מסכת בָּבָא קַמָּא שבסדר נזיקין. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים כו': אלו הדברים שהזהיר שלא לקנותן לפי שחזקתן גנבה בידם:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

ולא משומרי פירות. עצים. מיירי בשומרי פירות מחוברים באילנות:

ועגלים בשרון. לשון הר"ב שם מקום שמגדלים בו עגלים ושלהן הן. וקאי על נשים וכן ברמב"ם פרק ו' מהלכות גניבה. וז"ל המגיד והעגלים שם בזול. והאשה מגדלתן ומוכרתן:

וכולן שאמרו להטמין אסור. מפני שהן בחזקת גניבה. הרמב"ם שם:

ולוקחין ביצים ותרנגולים מ"מ. מכל אדם. ואם אמר הטמן אסור. הרמב"ם שם:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · בָּבָא קַמָּא י׳ ט׳

א׳
הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן מסתמא, והו"ל יאוש ושינוי רשות, ודוקא בגזלן ישראל אמרינן מסתמא מיאש, דהב"ד אין מוציאין רק בעדים, אבל בגזלן עכו"ם, מסתמא לא מיאש, דבערכאות מוציאין גם באומדנא. מיהו בגניבה אפילו בעכו"ם מסתמא מיאש, אבל נהגו להחזיר כל גניבה, ואין לשנות [ססי' שס"ח]. ובנתחלפו כליו אצל אומן או כובס, אסור להשתמש בהן, רק בא"ל האומן כשהביאו לו הילך טלית סתם, אז מותר, דמוכח שידע האומן ששלונאבד, ונותן לוטלית אחר שקנה, אבל בנתנה לו בשתיקה, הו"ל כא"ל הילך טליתך, ושמא טעה האומן [ח"מ קל"ו ע"ש]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913