בראשית רבה · פרשה פ״ג
5 פסקאות. בראשית רבה, מדרש האגדה, בעברית.
בראשית רבה · פרשה פ״ג
פסקה א׳
וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ וגו' (בראשית לו, לא), רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (יחזקאל כז, ו): אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק נִמְשְׁלוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כִּסְפִינָה, מַה סְּפִינָה זוֹ עוֹשִׂים לָהּ תֹּרֶן מִמָּקוֹם אֶחָד וְהוֹגָנִין מִמָּקוֹם אַחֵר, כָּךְ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, (בראשית לו, לו): שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה (בראשית לו, לז): וְשָׁאוּל מֵרְחוֹבוֹת הַנָּהָר. וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים (משלי כ, כא): נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשׁוֹנָה, וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים, (משלי כ, כא): וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ, (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן.
פסקה ב׳
אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ קֹדֶם שֶׁלֹא עָמַד מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל (מלכים א כב, מח): נִצָּב מֶלֶךְ בֶּאֱדוֹם, וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה מַעֲמִיד מְלָכִים, זֶה מַעֲמִיד שׁוֹפְטִים: וּבְשָׁעָה שֶׁזֶּה מַעֲמִיד אַלּוּפִים, זֶה מַעֲמִיד נְשִׂיאִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זֶה הֶעֱמִיד שְׁמוֹנָה וְזֶה הֶעֱמִיד שְׁמוֹנָה, זֶה הֶעֱמִיד שְׁמוֹנָה: בֶּלַע, יוֹבָב, חֻשָּׁם, הֲדַד, שַׂמְלָה, שָׁאוּל, בַּעַל חָנָן, הֲדַר. וְזֶה הֶעֱמִיד שְׁמוֹנָה: שָׁאוּל, וְאִישׁ בּשֶׁת, דָּוִד, שְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אָסָא, יְהוֹשָׁפָט. בָּא נְבוּכַדְנֶצַר וְעִרְבֵּב אֵלּוּ בְּאֵלּוּ וּבִטֵּל שֶׁל אֵלּוּ וְשֶׁל אֵלּוּ, (ישעיה יד, יז): שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס. בָּא אֱוִיל וְנָתַן גְּדֻלָּה לִיהוֹיָכִין, בָּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְנָתַן גְּדֻלָּה לְהָמָן.
פסקה ג׳
וַיָּמָת בָּלַע (בראשית לו, לג), אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיָה לוֹ דִּין עִם אֶחָד וְכָלוּ מְזוֹנוֹתָיו, בָּא אֶחָד וְסִפֵּק לוֹ מְזוֹנוֹת, אָמַר הַמֶּלֶךְ אֵין לִי עֵסֶק אֶלָּא עִם זֶה שֶׁסִּפֵּק לוֹ מְזוֹנוֹת. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר הָיְתָה מַלְכוּת עֲקוּרָה מֵאֱדוֹם וּבָאת בָּצְרָה וְסִפֵּק לָהֶם מְלָכִים, לְפִיכָךְ אֵין לִי עֵסֶק אֶלָּא עִם בָּצְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לד, ו): כִּי זֶבַח לַה' בְּבָצְרָה וגו'. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אַף עַל פִּי כֵן (ישעיה לד, ו): טֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.
פסקה ד׳
וַיָּמָת בַּעַל חָנָן (בראשית לו, לט), רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי לֵוִי אָמַר מֵיטִיבֵי אֱלֹהוֹת הָיוּ, (בראשית לו, לט): מְהֵיטַבְאֵל, שֶׁהָיוּ מֵיטִיבִין עַצְמָן לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. (בראשית לו, לט): בַּת מַטְרֵד, שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִין טוּרִיּוֹת לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. רַבִּי סִימוֹן אָמַר מֵיטִיבֵי נָשִׁים הָיוּ, מְהֵיטַבְאֵל, שֶׁהָיוּ מֵיטִיבִין אוֹתָהּ לְבַעֲלָהּ וְאַחַר כָּךְ טוֹרְדִין אוֹתָהּ מִבַּעֲלָהּ. (בראשית לו, לט): בַּת מֵי זָהָב, טְרוּדִים הָיוּ בִּמְזוֹנוֹתָם, מִן דַּעֲתִירִין מַהוּ דַהֲבָא מַהוּ כַסְפָּא. (בראשית לו, מג): אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם, יוֹם שֶׁמָּלַךְ לוֹטְיָנוּס נִרְאָה לְרַבִּי אַמֵּי בַּחֲלוֹם הַיּוֹם מָלַךְ מַגְדִּיאֵל, אָמַר עוֹד מֶלֶךְ אֶחָד נִתְבַּקֵּשׁ לֶאֱדוֹם. אַלּוּף עִירָם, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא צִפּוֹרָאָה לָמָּה נִקְרָא עִירָם שֶׁהוא עָתִיד לַעֲרֹם תִּסַּוְרִיּוֹת לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. אָמַר רַבִּי לֵוִי מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד בְּרוֹמִי שֶׁהָיָה מְבַזְבֵּז תִּסַּוְרִיּוֹת שֶׁל אָבִיו, נִרְאָה לוֹ אֵלִיָּהוּ בַּחֲלוֹם אָמַר לוֹ אֲבוֹתֶיךָ מְצַמְתִין וְאַתְּ מְבַזְבֵּז, וְלֹא זָז עַד שֶׁמִּלְּאָן.
פסקה ה׳
הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ וְהַמּוֹץ מְרִיבִים [מדינים] זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר בִּשְׁבִילִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה, וְזֶה אוֹמֵר בִּשְׁבִילִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה, אָמְרוּ הַחִטִּים הַמְתִּינוּ עַד שֶׁתָּבוֹאוּ הַגֹּרֶן וְאָנוּ יוֹדְעִין בִּשְׁבִיל מָה נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה. בָּאוּ לַגֹּרֶן וְיָצָא בַּעַל הַבַּיִת לִזְרוֹתָהּ, הָלַךְ לוֹ הַמֹּץ בָּרוּחַ, נָטַל אֶת הַתֶּבֶן וְהִשְׁלִיכוֹ עַל הָאָרֶץ, וְנָטַל אֶת הַקַּשׁ וּשְׂרָפוֹ, נָטַל אֶת הַחִטִּים וְעָשָׂה אוֹתָן כְּרִי, וְכָל מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתָן מְנַשְּׁקָן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים ב, יב): נַשְׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף, כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַלָּלוּ אוֹמְרִים אָנוּ עִקָּר וּבִשְׁבִילֵנוּ נִבְרָא הָעוֹלָם, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים בִּשְׁבִילֵנוּ נִבְרָא הָעוֹלָם, אָמְרוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל הַמְתִּינוּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם וְאָנוּ יוֹדְעִים בִּשְׁבִיל מִי נִבְרָא הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי ג, יט): כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (ישעיה מא, טז): תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם וּסְעָרָה תָּפִיץ אֹתָם, אֲבָל יִשְׂרָאֵל (ישעיה מא, טז): וְאַתָּה תָּגִיל בַּה' בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל.
על הפרשה הזאת
בראשית רבה פרשה פ״ג, מתוך בראשית רבה. מדרש רבה הוא אוסף מדרשי האגדה הקלאסיים על התורה ועל חמש המגילות - דרשות חכמינו על הפסוקים, המבארות את הכתוב בדרך האגדה, המשל והסיפור.
מדרש רבה, מהדורת וילנא - נחלת הכלל
