מדרש אגדה · בראשית פרק ל״ד

ותצא דינה בת לאה. לא יצאה אלא להראות עצמה ויפיה וגרם לה החטא, ודבק בה שכם בן חמור:

וישכב אותה. מלמד שעבירה גוררת עבירה:

בת לאה. ולא בת יעקב, אלא כשם שהיתה לאה יצאנית: [שנאמר ותצא לאה לקראתו (בראשית ל טז), כך היתה דינה יצאנית]:

וישכב אותה. כדרכה:

ויעניה. שלא כדרכה:

והחריש יעקב עד בואם:

והתחתנו אתנו. אין ישראל נותן תחלה אצבעו לתוך פי אחר, אלא אם כן הוא נותן תחלה לתוך פיו:

ויקחו שני בני יעקב [שמעון ולוי]. ממשמע שנאמר שמעון ולוי איני יודע שבני יעקב הם, אלא בני יעקב שלא נטלו עצה זה מזה:

אחי דינה. וכי אחות שניהם ולא אחות השאר היתה, אלא לפי שנתנו עצמם עליה נקראת על שמם:

ויבאו אל [העיר] בטח. בטוחים היו על כחו של זקן, אמר יעקב לא אניח בני אשר יפול בידי אומות העולם להזדווג עליהם, אני אלחם כנגדם, הדא הוא דכתיב אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי (בראשית יח כב):

ויקחו את דינה וגו'. גוררין היו אותה ויוצאין:

עכרתם אותי. עכרתם אותי כמים העכורין: