מדרש אגדה · במדבר פרק ו׳

איש [או אשה] כי יפליא [לנדור] נדר נזיר [להזיר לה'] ולמה סמך פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יפריש עצמו מן היין, לפי שעל ידי היין זינתה:

כי יפליא לנדור. מי שיודע להפלאות נדרו נדר, ואם לאו אין נדרו נדר:

להזיר לה'. אין נזירות כראוי אלא בנזיר שנוזר לשם שמים כדי להרחיק עצמו מן העבירה:

מחרצנים. אלו הגרעונים שבתוך הענב:

וזג. זו הקליפה, כמו ששנינו זג של בהמה:

קדש יהיה. סתם ניזרות שלשים יום, 'יהיה' בגימטריא שלשים יום:

מאשר חטא על הנפש. וכי באיזו נפש חטא זה, והלא מת בפתע פתאום, אלא שציער עצמו מן היין, ולפי שציער עצמו מן היין נקרא חוטא, מי שמצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה:

והימים הראשונים יפלו. יתבטלו שאינם נחשבים לנזירותיו, וזהו קרבן הבא על הביטול, מה שאין כן בכל הקרבנות:

ונתן על האש. לפי שהיה השיער קדוש לכך שרפו תחת הסיר שבו מתבשלין זבח השלמים במקום קדש:

את הזרע בשלה. שהיה הזרוע מתבשל עם האיל:

זאת תורת הנזיר אשר ידור. נזירות כך יביא קרבנו שלא יפחות:

מלבד אשר תשיג ידו. שאם נדר נזירות על מנת שיביא עולות הרבה כמו כן חייב להביא כפי נדרו אשר ידור כן יעשה, שאם אמר הרי עלי שי נזירות או שלשה חייב להביא כזה קרבנו על כל נזירות ונזירות:

דבר אל אהרן ואל בניו. מלמד. שנשיאת [כפים] אפילו בכהן הדיוט. ולמה נסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר, לומר לך מה נזיר אסור ביין, אף כהן מברך אסור ביין, והשכור אסור בנשיאת כפים:

כה תברכו. אין לי אלא ברכה לישראל, ברכה לכהנים מנין, דכתיב ואברכה מברכיך (בראשית י"ב ג'):

אמור להם. מלמד שאין הכהנים רשאין לישא כפיהם ולברך עד שיאמר להם שליח ציבור כהנים:

ד"א אמור להם השליח ציבור אמור להם יברכך תחלה ואחר כך הכהן אומר אחריו יברכך וכן כל תיבה ותיבה:

יברכך ה'. בברכות האמורות בתורה, ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך (דברים כח ו). ברוך אתה בעולם הזה ברוך אתה בעולם הבא, ברוך תהיה מכל העמים (שם ז' י"ד):

וישמרך. שנאמר ה' ישמרך מכל רע (תהלים קכ"א ז'):

יאר ה'. שיתן לך מאור פנים בתורה, שנאמר ותורה אור (משלי ו' כ"ג), ויתן לך אור פנים בגאולה, שנאמר באורך נראה או (תהלים ל"ו י), והקב"ה יהיה לכם אור, שנאמר ה' אורי וישעי ממי אירא (תהלים כ"ז א'), ואומר באור פני מלך חיים (משלי ט"ז ט"ו), ואומר אל ה' ויאמר לנו (תהלים קי"ח "ז), ואומר יאר פניו אתנו סלה (שם ס"ז ב'):

ויחנך. בבנים, שנאמר אלהים יחנך בני (בראשית מ"ז כ"ג). ואומר אלהים יחננו ויברכנו (תהלים ס"ז ב'), שכל מה שיתן לנו יהא מתנת חנם:

ישא ה'. שיקבל תפלתיך ברצון, שנאמר הנה נשאתי פניך (בראשית י"ט כ"א):

כתוב אחד אומר אשר לא ישא פנים (דברים י' י"ז), וכתוב אחד אומר ישא ה' פניו, לא קשיא כאן קודם גזירה, כאן לאחר גזירה, כאן ביחיד כאן בצבור, כי בצבור שאפי' אחר גזירה הם שבים ומתפללים לפני הבורא הוא נושא להם פנים ובמטלה חוץ מגזירה שיש בה שבועה:

וישם לך שלום. בשלומות הכתובים במקרא, ונתתי שלום בארץ (ויקר' כ"ו ו'), שלום רב לאוהבי תורתיך (תהלים קי"ט קס"ה). הנני נוטה אליה כנהר שלום (ישעי' ס"ו י"ב), ורב שלום בניך (ישעיה נ"ד י"ג), ה' יברך את עמו בשלום (תהלים כ"ט י"ד):

ושמו את שמי. כשיברכו הכהנים לישראל בשמי, לא יהו סבורין שלא יהיו מבורכים אלא מפי כהנים, אלא וגם אני אברכם לישראל: