ציקלג ניתנה לדוד בידי אכיש מלך גת בעת שנמלט משאול: ״וַיִּתֶּן לוֹ אָכִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת צִקְלָג״, ומאז נחשבה למלכי יהודה. משם יצא דוד לפשיטות בעודו יושב בארץ פלשתים.
בשובו יום, מצא דוד את ציקלג שרופה: ״וַעֲמָלֵק פָּשְׁטוּ... וַיַּכּוּ אֶת צִקְלַג וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָהּ בָּאֵשׁ״, ושבו את הנשים. דוד רדף, הכה בעמלק, והשיב את כל השבי. ציקלג היא בסיסו של דוד בשנות המנוסה, ומקום ההתאוששות ממכה קשה.
הפסוקים במקרא
דמויות קשורות
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את ציקלג בתנ״ך. התיאור מבוסס על הכתוב במקרא ועל הפסוקים המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי המסורת״, ״לפי חז״ל״), וזיהוי גאוגרפי שאינו ודאי מסומן כמשוער - ואינם מוצגים כעובדה מקראית.