וּלְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שֶׁנְּפָרֵשׁ לְקַמָּן הִנֵּה הִנָּם הַצְּלָעוֹת הַלָּלוּ כְּמוֹ הַיְּצִיעִים שֶׁבְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה, וְשָׁם כְּתִיב (מל"א ו, י) "וַיִּבֶן אֶת הַיָּצִיעַ [וְגוֹ'] חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ". וְאַף בְּכָאן (יחזקאל מא, יב) כָּתַב רַשִׁ"י: הַגִּזְרָה - תִּרְגֵּם יוֹנָתָן בְּצוּרְתָא. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהַבַּיִת הַגָּבוֹהַּ קוֹרֵא כֵּן וְהַתָּאִים הַנְּמוּכִים אֲשֶׁר סָבִיב אוֹתָם הוּא קוֹרֵא בִּנְיָן, ע"כ. הֲרֵי שֶׁסּוֹבֵר שֶׁהַתָּאִים לֹא הָיוּ שָׁוִים בְּגֹבַהּ הַבַּיִת.
צורת בית המקדש · פרק ס״ד, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך צורת בית המקדש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.