עִם הֱיוֹת שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַנָּבִיא ע"ה אֶת אֲרוֹן ה' צְבָאוֹת, אֵין צֹרֶךְ רְאָיָה שֶׁיָּשׁוּב בָּאַחֲרוֹן, כִּי כָּל תִּקְוָתֵנוּ וּמִבְטָחֵנוּ שֶׁתָּשוּב הַכָּבוֹד לְקַדְמוּתָהּ, וְגָדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנֶּחְסְרוּ בְּבַיִת שֵׁנִי (יומא כא:), וְהָאָרוֹן אֶחָד מֵהֶם.
צורת בית המקדש · פרק ס׳
3 קטעים, בנוסח המקורי.
וּמַה שֶּׁלֹּא חָזַר לָנוּ בְּבַיִת שֵׁנִי, לְפִי שֶׁכָּל עַצְמוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁנִּגְנַז הֲלֹא הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁרָאָה יֹאשִׁיָּהוּ שֶׁעָתִיד הַבַּיִת לֵחָרֵב (הוריות יב.), וְאִם כֵּן לָמָּה יַחֲזֹר בְּבַיִת שֵׁנִי שֶׁגַּם הוּא נֶחְרַב בַּעֲווֹנֵינוּ. וְאַף לְדַעַת הָאוֹמֵר שֶׁלֹּא נִגְנַז וּלְבָבֶל יָרַד, שֶׁנֶּאֱמַר (מל"ב כ, יז) "לֹא יִוָּתֵר דָּבָר", אֵלּוּ הַדִּבְּרוֹת, כִּדְאִיתָא בְּיוֹמָא פֶּרֶק הוֹצִיאוּ לוֹ (נג:). לֹא חָזַר גַּם כֵּן מִזֶּה הַטַּעַם, כֵּיוָן שֶׁעָתִיד לֵחָרֵב הַבַּיִת בַּשְּׁנִיָּה, לֹא רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּגְלֶה אֲרוֹנוֹ עִם הַדִּבְּרוֹת שֶׁבּוֹ שֵׁנִית.
וּתְמוּנַת הָאָרוֹן, עִם בַּדָּיו לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ, וְכַפֹּרֶת הַזָּהָב עִם הַכְּרוּבִים שֶׁעָלָיו, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּסֵדֶר תְּרוּמָה (שמות כה, י-כב).
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך צורת בית המקדש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.