אָמְנָם הָרַאֲבָ"ד בְּהַשָּׂגוֹתָיו (שם) כָּתַב: אָמַר אַבְרָהָם, כָּל זֶה הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ. שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם כֹּתֶל לָאוּלָם כְּלָל, וְטָעוּת גְּדוֹלָה הִיא זוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה לָאוּלָם אֶלָּא כֹּתֶל הַמִּזְרָח שֶׁלִּפְנֵי הַהֵיכָל. וְעַל כֵּן אָמְרוּ: הַהֵיכָל צַר מֵאֲחוֹרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו, וְרֹחַב הָאוּלָם נִמְנֶה בְּרֹחַב הַהֵיכָל, עכ"ל.
צורת בית המקדש · פרק נ׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך צורת בית המקדש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.