צורת בית המקדש · פרק מ״ד, ב׳

וְנִרְאֶה דְּהַיְנוּ הָא דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים (זבחים סב:), אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁנֵי כְּבָשִׁים קְטַנִּים יוֹצְאִין מִן הַכֶּבֶשׁ שֶׁבָּהֶן פּוֹנִין לַיְסוֹד וְלַסּוֹבֵב, וּמֻבְדָּלִין מִן הַמִּזְבֵּחַ מְלֹא נִימָא, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "סָבִיב". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אוֹתוֹ שֶׁפּוֹנִין בּוֹ לַסּוֹבֵב יָצָא בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ לְיָמִין. וְיוֹצֵא וּמַתְחִיל בְּשִׁפּוּלוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, וְנִמְשָׁךְ וְעוֹלֶה בַּאֲלַכְסוֹן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַסּוֹבֵב. וְהַפּוֹנֶה לַיְסוֹד, יוֹצֵא לְמַעֲרָבוֹ לְהוֹלִיךְ בּוֹ הַשְּׁיָרִים שֶׁל חַטָּאת [כְּ]שֶׁיּוֹרֵד מִן הַמִּזְבֵּחַ פּוֹנֶה לִשְׂמֹאלוֹ לִיסוֹד דְּרוֹמִי. וּמַתְחִיל לָצֵאת בְּשִׁפּוּלוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ רָחוֹק מִן הַמִּזְבֵּחַ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נֹחַ לְשַׁפֵּעַ וְלֵירֵד לַיְסוֹד.