לפי הרמב"ם, המאבק בעבודה הזרה הוא חלק מהתהליך ההיסטורי הגדול של צמיחת האמונה. אצל החזו"א, לעומת זאת, נראה כי נימה זו אינה קיימת. אין בדבריו זכר ללהט האוטופי והאוניברסלי המפעם בהלכות מלכים של הרמב"ם. כפי שראינו לעיל בדיון על הגר תושב, מגמתו של החזו"א היא יצירת תחום יהודי סגור המוגן מפני השפעות זרות. נראה שגם את מצוות ביעור עבודה זרה מבין החזו"א באופן זה. אין בה הפן ה'מיסיונרי' שניתן למצוא אצל הרמב"ם, אלא רק הפן של יצירת המעגל היהודי, הסתגרות ולא אוניברסליות. גם כאשר איסור לא תחנם מובן כחלק ממצוות יישוב ארץ ישראל, הוא עדיין משקף תודעה גלותית.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ו׳, ס״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.