בדברים אלו החזו"א מגביל את דעת הראב"ד, המתיר לגוי השומר את מצוות בני נח לגור בארץ למרות שלא התקבל רשמית כגר תושב, לדמות מסוימת מאוד - דהיינו, גוי השומר את המצוות מתוך אמונה בתורה ולא מתוך הכרה אנושית. מקורה של הבחנה זו בדברי הרמב"ם היא בהלכות מלכים, שם הוא עומד על ההבדל בין חסידי אומות העולם לבין חכמיהם:
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ו׳, ל״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.