שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ג׳, מ״ז

כפי שהדגישו חז"ל, השבת קביעא וקיימא, זמנה קבוע מבריאת העולם, בעוד שראש חודש תלוי בבית הדין המקדש אותו, ואתו כל המועדים. במערכת השמיטה והיובל מתקיימת הפרדה דומה, אך ישנו מתח פנימי בינה לבין דגם שבו המעגלים מעורבים זה בזה. מצד אחד, בשמיטה כשלעצמה יש בחינה של שבת, כפי שראינו בהרחבה בפרק הראשון; מהבחינה הזו ניתן לראות את מעגל השביעיות כמעגל היכול לעמוד בפני עצמו. מכאן הדגש של הספרא על כך ש'עשה שביעית אף על פי שאין יובל', והפרדה זו נשמרת גם אם נסביר, כר' חיים, שהשמיטה שייכת לזמן של היובל שבו 'כל יושביה עליה'. מצד שני, על גבי המעגל הזה הרכיבה התורה את מעגל היובלות, וקבעה שאחרי שבע שביעיות כאלו תבוא שנת היובל. הצירוף של מעגל זה, התלוי בבית הדין ומבטא תפיסה אחרת, יוצר מערכת הדומה לזו של ספירת העומר, שבה הימים נמנים ברצף אחד לקראת היום החמישים. ועדיין, גם בתוך המערך הזה נשמרת הנפרדות של השמיטה; היא נשארת בחינת שבת, ומצד זה מוצדקת הקביעה של ר' חיים שהיא אינה תלויה במניין ובקידוש בית הדין.