נפתח במאפיין ייחודי של היובל שאיננו מוצאים כמותו בשמיטה. הזכרנו בפרקים הקודמים את הדרשה המובאת בספרא, בבבלי ובירושלמי, שלפיה היובל נוהג רק כאשר כל עם ישראל שוכן בארץ, כל שבט בנחלתו. לתנאי זה, המאפיין את היובל כמציאות אוטופית שהתקיימה רק לתקופה קצרה יחסית ובטלה עוד לפני חורבן הבית הראשון, נלווה בספרא דיון נוסף, שגם בו היובל מוצג כהלכה יוצאת דופן:
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ג׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.