רבי יהודה סובר שהשמיטה והיובל אינם תלויים כלל זה בזה; חכמים סוברים שהיובל תלוי בשמיטה, אך השמיטה אינה תלויה ביובל. כדי להבין את הרקע למחלוקת זו יש לזכור שהיובל בטל כבר בזמן בית ראשון, בעקבות גלות שניים וחצי השבטים, ואילו השמיטה המשיכה לנהוג. מצב זה מחדד את שאלת היחס בין השמיטה ליובל, שאלה העולה קודם כול במישור המעשי של מניין השנים: האם כאשר היובל אינו נוהג אנו נשארים רק עם מניין השביעיות, ללא המחזור הגדול של החמישים? בגמרא אנו מוצאים שרבי יהודה וחכמים נחלקו לגבי היחס בין המניינים גם במצב בו היובל נוהג:
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ג׳, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.