לפי רש"י, שאלת הגמרא בשני המקרים היא מדוע רבי אלעזר מחשיב את שמיטת כספים ושחרור עבדים כמצוות שנצטוו עליהן עם הכניסה לארץ, והרי הן חובת הגוף. הגמרא משיבה על כך בשתי דרשות, שמטרתן להסביר את הזיקה של המצוות הללו לארץ. הראשונה, המובאת כאן בשם רבי ומקבילה בתוכנה לדרשת הספרי שראינו לעיל, מקישה בין שמיטת כספים לשמיטת קרקעות ולומדת מכך שהראשונה חלה רק יחד עם האחרונה. עם זאת, התלות בין השמיטות נוגעת רק לזמן ולא למקום, ולכן שמיטת כספים חלה גם בחו"ל. הדרשה השנייה קושרת בין שחרור עבדים לבין היובל, וגם בה יש שני צדדים: שחרור עבדים נוהג אמנם גם בחו"ל, אך רק בזמן שהיובל נוהג בארץ.
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק ב׳, ס״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.