היובל מזכיר אמנם את התפיסה הקומוניסטית, אך השפעתו החברתית היא שונה: בעוד שבתפיסה הקומוניסטית, כפי שיושמה בברית המועצות, ביטול הבעלות מוביל אל הקולקטיב החברתי המנוכר, הרי שביובל מובילה החירות דווקא לחזרה אל המושרשות. שחרור העבדים והשבת הנחלות אינם מבטאים רק את ניתוק הקשרים אלא גם את השיבה הביתה, כפי שהדבר מתואר בהמשך הפרשייה: 'וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ... עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ. וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב' (שם, לט-מא). ישנו ניגוד פנימי בפרשייה בין ביטויי הגרות, המבטאים ריחוק מהאדמה, לבין השיבה אל המשפחה ואל הנחלה. מהי משמעותו של ניגוד זה?
שיעורים בגמרא - שמיטה · פרק א׳, ל״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיעורים בגמרא - שמיטה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.