הָ"עֵרֶךְ" הוּא שֶׁנָּעִיר עַל הַשְׂכָּלַת עִנְיַן-מָה עַל יְדֵי הַנֶּעֱרָכִים לוֹ: הַדּוֹמִים וְהַהֲפָכִים. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ בְּפֶרֶק ג שֶׁזֶּה יֵעָשֶׂה בִּהְיוֹת הַנָּשׂוּא אֲשֶׁר נִרְצֶה לְהוֹדִיעַ הֱיוֹתוֹ בְנוֹשְׂאֵנוּ יוֹתֵר מְפֻרְסָם בְּנוֹשֵׂא דוֹמֶה לוֹ, אוֹ שֶׁמִּכֹּחַ עֲרִיכַת שְׁנֵי הַהֲפָכִים זֶה לְעֻמַּת זֶה, יֻכַּר וְיִתְגַּלֶּה יוֹתֵר הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּינֵיהֶם.
ספר המליצה · פרק ו׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1949
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר המליצה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.