ספר המליצה · פרק ג׳, ה׳

וְצָרִיךְ שׁתִּתְבּוֹנֵן עוֹד, שֶׁהִנֵּה, יֵשׁ עִנְיָנִים יְצֻיְּרוּ לְבַדָּם בַּשֵּׂכֶל, פֵּרוּשׁ; שֶׁבְּצַיְּרוֹ אוֹתָם יַעֲמֹד בָּהֶם מִבְּלִי שֶׁיְּשׁוֹטֵט מֵהֶם אֶל עִנְיָנִים אֲחֵרִים, וְיֵשׁ עִנָיָנִים יְשׁוֹטֵט בָּהֶם וְיֵלֵךְ מֵאֶחָד לְאֶחָד; וְגַם זֶה בִּשְׁנֵי דְרָכִים: הָרִאשׁוֹן הוּא שֶׁיִּמָּשֵׁךְ הָעִנְיָן לְעִנְיָן בְּהַדְרָגָה זֶה אַחַר זֶה, שֶׁקְּדִימַת הָרִאשׁוֹן תִּצְטָרֵךְ להֲבָנַת הַשֵּׁנִי, וְלֹא תִשְׁלַם זוּלַת זֶה; הַשֵּׁנִי - שֶׁבְּעוֹדוֹ מְצַיֵּר הָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן יִתְעוֹרֵר עַל הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה, אֶפְשָׁר שׁיִּתְעוֹרֵר עָלָיו בִּקְבִיעוּת וְיַּאֲרִיךְ בּוֹ הַהִתְבּוֹנְנוּת, וִאֶפְשָר שֶיִּתְעוֹרֵר עָלָיו בִּקְצָרָה וְיָשׁוּב מִיָּד אֶל עִנְיָנוֹ.