ספר המליצה · פרק ג׳, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וְכַן עִנָיָן שֶׁלֹּא תַסְפֵּקְנָה הַמִּלּוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת בְּדִקְדּוּק לְבָאֲרוֹ כָּרָאוּי שֶׁיְּצַיְּרֵהוּ שׁוֹמְעוֹ צִיּוּר שָׁלֵם - נְבָאֲרֵהוּ בְמִלּוֹת שֶׁלֹּא בְדִקְדּוּק (שֶׁכְּבָר קָדַם עִנְיָנָם בַּ"הִגָּיוֹן" עַיֵּן שָׁם), שֶׁהֵם יְבָאֲרוּ יוֹתֵר הַצִּיּוּר הַהוּא שֶׁנִּרְצֶה לִקְבֹּע בְּשֵׂכֶל שׁוֹמְעֵנוּ. וְגַם זֶה יִבָּחֵן בְּכַמּוּת הַמִּלּוֹת וּבְאֵיכוּתָם, פֵּרוּשׁ: שֶׁכְּבָר אֶפְשָׁר שֶׁהֶעְדֵּר הַדִּקְדּוּק יִהְיֶה בְכַמּוּת מַה-שֶׁנַּזְכִּיר בַּמִּלּוֹת הָהֵן, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בָאֵיכוּת. וָזֶה: כְּשֶׁנְּיַחֵס לַנּוֹשֵׂא נָשׂוּא רָאוּי לוֹ בֶאֱמֶת וְשַׁיָּךְ בּוֹ, אֲבָל נַפְרִיז עַל הַמִּדָּה וּנְיחֲסֵהוּ בוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא בוֹ, הִנֵּה זֶה יִהְיֶה כַמּוּת בִּלְתִּי מְדֻקְדָּק, דֶּרֶךְ מָשָׁל: עָרִים גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת בַּשָּׁמָיִם, הִנֵּה, הַגֹּדֶל וְהַחֹזֶק הוּא נָשׂוּא רָאוּי לַנּושֵׂא הַהוּא שֶׁהוּא הֶעָרִים, אַךְ הַכַּמּוּת הוּא יוֹתֵר מִדַּי, שֶׁהֲרֵי צִיֵר גְּדֻלָּתָם עַד לַשָּׁמַיִם, וְזֶה נִקְרֶא "גֻזְמָא" (אִפֶּרְבּוֹלֵי) אוֹ "הַפְלָגָה" וּנְדַבֵּר בּוֹ עוֹד לִפְנִים בְּסִיּעְתָּא דִשְׁמַיָּא. וּכְשֶׁנְּיחֵס לַנּוֹשֵׂא נָשׂוּא בִלְתִּי רָאוּי לוֹ וְלֹא שַׁיָּךְ בּוֹ כְלָל - נֹאמְרֵהוּ בוֹ עַל צַד הַהַשְׁאָלָה וּבְהַעְתָּקָה כְּמוֹ שׁנִּתְבָּאֵר בַּ"הִגָּיוֹן" מִצַּד אֵיזֶה יַחַס שֶׁבֵּינוֹ לְנוֹשֵׂא רָאוּי לוֹ, אוֹ יַחַס שֶׁבֵּין הַנּוֹשֵׂא הַהוּא וְהַנּוֹשֵׂא אֲשֶׁר אוֹתוֹ הַנָּשׂוּא רָאוּי לוֹ בֶאֱמֶת, זֶה יִקָּרֵא דִבּוּר בִּלְתִּי מְדֻקְדָּק מִצַּד אֵיכוּתוֹ.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1949

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ספר המליצה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.