ספר המליצה · פרק י׳, ב׳

וְדַע כִּי הִנֵּה, לְבִלְתִּי הַלְאוֹת אֶת הָאֹזֶן לִמֵּד הַשֵׂכֶל הַטִּבְעִי אֶת בְּנֵי הָאָדָם שֶׁיְּחַלְּקוּ דִבּוּרָם לְמַאֲמָרִים קְצָרִים - כָּל אֶחָד מֵהֶם יִכְלֹל עִנְיָן שָׁלֵם בְּעַצְמוֹ, בָּנוּי מִנּוֹשֵׂא וְנָשׂוּא וְקֶשֶׁר בֵּינֵיהֶם, וּמֵחִבּוּר מַאֲמָרִים קְצָרִים יִבָּנֶה דִבּוּר אָרֹךְ כִּמְנוֹרָה זוֹ שֶׁל פְּרָקִים, וּבְהִתְחַבֵּר פֶּרֶק קָצָר לַחֲבֵרוֹ, הִנֵּה יָשׁוּב הָרִאשׁוֹן כֻּלּוֹ נוֹשֵׂא וְהַשֵּׁנִי נָשׂוּא, וְעַל דֶּרֶך זֶה יִכָּנְסוֹ וְיִכָּלְלוּ הַחֲלָקִים הַקְּטַנִּים בִּגְדוֹלִים, מֵהֶם, וְהַגְּדוֹלִים בִּגְדוֹלִים יוֹתֵר עַד שֶׁיִּכָּלֵל הַכֹּל בִּכְלָל הַדִּבּוּר הַכּוֹלֵל. דֶּרֶך מָשָׁל, כְשֶׁתֹּאמַר: הַמְּלִיצָה, שֶׁהִיא כְלָל מִשְׁפְּטֵי הַדִּבּוּר, רַבַּת הַתּוֹעֶלֶת הִיא לְמִי שֶׁתִּתְאַוֶּה נַפְשוֹ לַעֲמֹד עַל תֹּכֶן דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים וכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, הִנֵּה, כְּלָל הַדִּבּוּר הַזֶּה יֵחָלֵק לִשְׁנֵי חֲלָקִים גְּדוֹלִים, וָהֵם: הָרִאשׁוֹן - "הַמְּלִיצָה" עַד "הַדִּבּוּר", וְהַשֵּׁנִי - "רַבַּת" עַד "הַקֹּדֶשׁ", וְיִקָּרֵא הָרִאשׁוֹן: נוֹשֵׂא הַדִּבּוּר הַזֶּה, וְהַשֵּׁנִי -נְשׂוּאוֹ. וְהַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן גַּם הוּא יֵחָלֵק לִשְׁנַים, וָהֵם: הַמְּלִיצָה - נוֹשֵׂא, שֶׁהִיא כְלָל, וְכוּ' - נָשׁוּא, וְאַחַר כָּךְ יֵחָלֵק לִשְׁלֹֹשָׁה חֲלָקִים, וָהֵם: הָרִאשׁוֹן: "רַבַּת הַתּוֹעֶלֶת" - נָשׂוּא, שֵׁנִי: "לְמִי שֶׁתִּתְאַוֶּה נַפְשׁוֹ", "מִי" - נוֹשֵׂא, "שֶׁתִּתְאַוֶּה נַפְשׂוֹ" -נָשׂוּא: שְׁלִישִׁי: "לַעֲמֹד" - נוֹשֵׂא, "עַל תֹּכֶן" וְכוּ' - נָשׂוּא. וּכְבָר נִתְבָּאֵר כָּל זֶה בַאֲרֻכָּה בַּ"הִגָּיוֹן", עַיֵּן שָׁם, וְשָׁם בֵּאַרְנוּ הַהֶפְרֵשׁ בֵּין הָנּוֹשֵׂא וְהַמִּתְחַבֵּר בַּנִּמְצָאִים שֶׁהוּא הַּנָּשׂוּא בָהֶם וּבֵין הַנּוֹשֵׂא וְהַנָּשׂוּא בַמַּאֲמָר שֶׁהֵם תְּחִלַּת הסִּפּוּר וְגִזְרָתוֹ, שֶׁהוּא מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ בוֹ כָאן. וְהִנֵּךָ רוֹאֶה שֶׁהֶפְסֵק הַדִּבּוּר בַּפְּרָקִים הַקְּצָרִים הָאֵלֶּה מוֹעִיל מְאֹד לַשֵׁכֶל - שֶׁיֵּש לוֹ רֶוַח בֵּינֵיהֶם לְהַבְחִין וּלְהִתְבּוֹנֵן וְלֹא יִצְטָרֵךְ לעֲמֹס עָלָיו מַשָּׂא רַב בְּבַת אֶחָת; וְאוּלָם מנֹּעַם הָמַּאֲמָרִים הוּא שֶׁיִּהְיוּ הַפְּרָקִים הָאֵלֶּה נִמְדָּדִים ונִשְׁעָרִים בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יעְדִּיפוּ הַרְבֵּה זֶה עַל זֶה וְלֹא יִגְרְעוּ זֶה מִזֶּה אֶלָּא בְשִׁעוּר נָאוֹת וְרָאוּי. וְאִי אֶפְשָׁר לָתֵת בָּזֶה כְלָלִים, אֶלָּא עַל כָּל זֶה נֶאֱמַר: כִּי אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן; וְהַנִּסָּיוֹן מוֹכִיחַ שֶׁמַּאֲמָר מְתֻקָּן בְּשִׁעוּר פְּרָקָיו כָּרָאוּי יִנְעַם לְשׁוֹמְעָיו, וַאֲשֶׁר לֹא יְתֻקַּן בְּדֶרֶךְ זֶה יָקוּצוּ בוֹ.