ספר ההגיון · פרק ט׳, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ד הַבִּלְתִּי שָׁלֵם הוּא הַנִּמְצָא בְנוֹשֵׂא אֶחָד בְּיִחוּד. פֵּרוּשׁוֹ: לֹא בְזוּלָתוֹ, אַךְ לֹא בְכֻלּוֹ, אוֹ לֹא בְכָל עֵת. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַשְּׂחוֹק הוּא מְיֻחָד לָאָדָם, כִּי לֹא נִמְצָא לְזוּלָתוֹ, אַךְ אֵינוֹ בָאָדָם בְּכָל עֵת.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.