כב הַמְעוֹרֶרֶת הִיא שֶׁמְּעוֹרֶרֶת הָעִקָּרִי לְשֶׁיִּפְעַל. דֶּרֶךְ מָשָׁל: תַּאֲוַת הָרוּחַ הִיא הַמְעוֹרֶרֶת אֶת הַסּוֹחֵר לִטְרֹחַ בִּסְחוֹרָתוֹ. הַכֵּלִיִּי - שֶׁמְּשַׁמְּשָׁה לַפּוֹעֶלֶת לְהַמְצִיא מְסֻבָּבָהּ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַגַּרְזֶן לַחוֹצֵב.
ספר ההגיון · פרק ד׳, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.