ספר ההגיון · פרק ג׳, ל״א

לא סוּג רָחוֹק הוּא - שֶׁרָחוֹק מִן הַמִּין, וְקָרוֹב - שֶׁקָּרוֹב לוֹ. פֵּרוּשׁוֹ: סוּג הַסּוּג הוּא רָחוֹק מִן הַמִּין, כִּי יֵשׁ מַדְרֵגָה אַחֶרֶת בֵּינוֹ לַמִּין. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַתַּרְנְגֹל הוּא מִין מִמִּינֵי הָעוֹפוֹת, עוֹף הוּא סוּג לְמִינֵי הָעוֹפוֹת, בַּעֲלֵי חַיִּים הוּא סוּג הַסּוּג לַתַּרְנְגֹל וְנִקְרָא סוּג רָחוֹק, וְעוֹף נִקְרָא סוּג קָרוֹב. כְּלָלֵי הַסּוּג: 1 הַסּוּג גָּדוֹל מִכָּל מִין וּמִין שֶׁתַּחְתָּיו. פֵּרוּשׁוֹ: כִּי הַסּוּג הוּא מַה שֶׁכּוֹלֵל מִינִים הַרְבֵּה. 2 הַסּוּג אֵינוֹ מִתְפָּרֵד מִמִּינָיו. פֵּרוּשׁוֹ: כִּי אֵין הַסּוּג אֶלָּא הַחֹק הַכְּלָלִי הַשָּׁוֶה לְמִינָיו, וְנִמְצָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם מִין לִהְיוֹת בְּלֹא הַחֹק הַזֶּה. 3 מַה שֶּׁיִּקְרֶה לַסּוּג יִקְרֶה לְכָל מִין. 4 כְּשֶׁיֻּנַּח סוּג יֻנְּחוּ בְּהֶכְרַח מִינִים, וּבְהֵעָדֵר הַסּוּג נֶעְדָּרִים כֻּלָּם. כְּלָלֵי הַמִּין: 1 הַמִּין נוֹלָד מֵהִגָּבֵל הַסּוּג עַל יְדֵי אֵיזֶה הֶבְדֵּלִים שֶׁבָּהֶם נִבְחָן מִין מִמִּין אַחֵר. דֶּרֶךְ מָשָׁל: מִסּוּג הַבַּעֲלֵי חַיִּים יִוָּלֵד מִין הָאָדָם בְּחַבֵּר אֵלָיו הֶבְדֵּל הַדִּבּוּר, וְנֹאמַר: בַּעַל חַי מְדַבֵּר. 2 הַמִּין מְאֻחָר בַּטֶּבַע אֶל סוּגוֹ. 3 כְּשֶׁיֻּנַּח מִין בְּהֶכְרַח יֻנַּח הַסּוּג, וּבְהֵעָדֵר מִין אֶחָד אֵין הֶעְדֵּר הַסּוּג מֻכְרָח.