ספר ההגיון · פרק כ״ג, ג׳

ג עֹוד מִתְחַלֵּק לְשִׂכְלִיִּי וּמַעֲשִׂיִּי. שִׂכְלִיִּי הוּא - כְּשֶׁיְּסֻדַר חֶלְקֵי אֶחָד מִן הַלִּמּוּדִים הַשִּׂכְלִיִּים בְּאֹפֶן שֶׁמִּידִיעַת נוֹשֵׂא הַלִּמּוּד הַהוּא נֵלֵךְ אֶל יְדִיעַת סִבּוֹתָיו, וּמֵהֶם אֶל הַהַבְחָנוֹת הַסּוּגִיּוֹת, וּמֵהֶם אֶל הַמִּינִיּוֹת. דֶּרֶךְ מָשָׁל: בְּחָכְמַת הַטֶּבַע בַּתְּחִלָּה יִתְבָּאֵר גֶּדֶר הַגּוּף שֶׁהוּא עֵסֶק הַחָכְמָה הַהִיא, אַחַר כָּךְ יִתְבָּאֲרוּ הַסִּבּוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וְהַחִצוֹנוֹת, אַחַר כָּךְ יִתְבָּאֲרוּ הַמִּינִים כֻּלָּם, דְּהַיְנוּ הַפְּשׁוּטִים - הַיְסוֹדוֹת - בַּתְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ אֶל הַמֻּרְכָּבִים לְפִי מַדְרֵגוֹתֵיהֶם.