כא בְּעֵת הַקְשׁוֹתוֹ - שֶׁיְּסַדֵּר קֻשְׁיָתוֹ בְּדֶרֶך קְצָרָה וְהֶגְיוֹנִית, לְפִי מַה שֶּׁהִיא, אִם דְּחִיָּה וְאִם סְתִירָה. פֵּרוּשׁוֹ, כִּי לֹא כַדְּחִיָּה הַסְּתִירָה. כִּי הַסְּתִירָה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בְּכֹחַ הֶקֵּשׁ חוֹתֵךְ, חָזָק, כְּמוֹ הַהַנָּחָה; אַךְ הַדְּחִיָּה - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יִהְיֶה מוֹפֵת מַכְרִיחַ אֲמִתַּת הַגְּזֵרָה, נוּכַל שֶׁלֹּא לְקַבְּלָהּ, בִּדְחוֹת אוֹתָה בִּדְחִיָּה לְבָד.
ספר ההגיון · פרק כ״ג, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.