סְתִירוֹת הַהֶקֵּשׁ. סְתִירַת הַתּוֹלָדָה מִצַּד סֵדֶר הַהֶקֵּש וּמִצַּד קְצָת הַהֶקֵּשׁ. סְתִירַת הַהַקְדָּמָה. סְתִירָה בִּבְחִינָה אַחַת. הַטְעָאוֹת הַשִּׁתּוּף וְהָעִרְבּוּב. א עַד הֵנָּה בֵּאַרְנוּ הַרְכָּבַת הַהֶקֵּשׁ, עַתָּה נְבָאֵר סְתִירָתוֹ.
ספר ההגיון · פרק כ״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.