ספר ההגיון · פרק כ׳, ה׳

ה הַנּוֹדָע הִיא הַהַקְדָּמָה אֲשֶׁר יָדַעְתָּ נוֹשְׂאָהּ וּנְשׂוּאָהּ; הַמְבֻקָּשׁ הוּא הַנּוֹשֵׂא אֲשֶׁר יְדַעְתּוֹ וּתְבַקֵּשׁ לָדַעַת נָשׂוּא לוֹ; וְהַמַּשְׁוֶה הִיא הַהַקְדָּמָה שֶׁבָּה תַּשְׁוֶה הַנּוֹשֵׂא הַמְבֻקָּשׁ לַנּוֹשֵׂא הַנּוֹדָע, לָדוּן בּוֹ עַל יְדֵי זֶה הַנָּשׂוּא הַנּוֹדָע. דֶּרֶךְ מָשָׁל: כָּל אָדָם בַּעַל חַי, - הוּא הַנּוֹדָע, שֶׁיָּדַעְתָּ נוֹשְׂאוֹ וְהוּא אָדָם, וּנְשׂוּאוֹ שֶׁהוּא בַעַל חַי. רְאוּבֵן הוּא בַעַל חַי, - זֶהוּ הַמְבֻקָּשׁ שֶׁיָּדַעְתָּ נוֹשְׂאוֹ, וְהוּא רְאוּבֵן, וּבִקַּשְׁתָּ לָדַעַת נְשׂוּאוֹ אִם הוּא בַעַל חַי. וּרְאוּבֵן הוּא אָדָם - הוּא הַמַּשְׁוֶה שֶׁמַּשְׁוֶה נוֹשַׂאֲךָ, וְהוּא רְאוּבֵן, אֶל הַנּוֹשֵׂא הַנּוֹדָע, וְהוּא אָדָם.