הָעֶצֶם וְהַמִּקְרֶה וּכְלָלָיו א עַד הֵנָּה בֵּאַרְנוּ עִנְיְנֵי הַהַשָּׂגָה וּמַחְלְקוֹתֶיהָ, עַתָּה נְבָאֵר הַמֻּשָּׂגִים לְמַחְלְקוֹתֵיהֶם.
ספר ההגיון · פרק ב׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.