ספר ההגיון · פרק י״ט, ג׳

ג חִיּוּבֵי הַתְּנַאי שְׁנַיִם: 1 שֶׁכָּל הַקִּיּוּם אוֹ הַשְּׁלִילָה יִהְיֶה תָלוּי בַּתְּנָאי. דֶּרֶךְ מָשָׁל, הַמַּאֲמָר שֶׁזָּכַרְנוּ: אִם תִּיגַע וְכוּ' אֵינוֹ מְקַיֵּם שֶׁתִּיגַע בַּלִּמּוּדִים וְגַם לֹא שֶׁתִּתְחַכֵּם וַדַּאי, אֶלָּא מַנִּיחַ הַנִּמְשָׁךְ בְּהַנָּחַת הַקּוֹדֵם, דְּהַיְנוּ: שֶׁאִם תִּיגַע בַּלִּמּוּדִים יִמָּשֵׁךְ מִזֶּה שֶׁתִּתְחַכֵּם וַדַּאי. 2 שֶׁיִּהְיֶה אֱמֶת, וְלֹא מִצַּד הַחֲלָקִים בִּפְנֵי עַצְמָם, אֶלָּא מִצַּד קִשְׁרָם הַתְּנָאִיִּי. דֶּרֶךְ מָשָׁל, אִם תֹּאמַר: אִם הָאָדָם יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי רַגְלַיִם, הוּא מְדַבֵּר, - הִנֵּה שְׁנֵי הַחֲלָקִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֱמֶת, אַךְ קִשְׁרָם שֶׁקֶר, כִּי לֹא יִמָּשֵׁך מִהְיוֹת לוֹ שְׁתֵּי רַגְלַיִם שֶׁיְדַבֵּר. וְאִם תֹּאמַר: אִם הַכֹּתֶל יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם, וַדַּאי יִרְאֶה, - הִנֵּה שְׁנֵי הַחֲלָקִים שֶׁקֶר וּמַאֲמָרְךָ אֱמֶת, כִּי בְהַנִּיחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֵינַיִם יִמָּשֵׁךְ שֶׁיִּרְאֶה.