ספר ההגיון · פרק י״ח, ט׳

ו הָרִאשׁוֹן הוּא נִגּוּד בֵּין כְּלָלִי וּפְרָטִי, אֶחָד מְחַיֵּב וְאֶחָד שׁוֹלֵל; הַשֵּׁנִי - בֵּין שְׁנֵי אִישִׁים. מָשָׁל, הָרִאשׁוֹן - כָּל אָדָם לָבָן; אֵיזֶה אָדָם אֵינוֹ לָבָן. הַשֵּׁנִי - רְאוּבֵן לָבָן; רְאוּבֵן אֵינוֹ לָבָן. כְּלָלֵי הַנִּגּוּד הַגָּמוּר: שְׁנֵי נֶגְדִּיִּים גְּמוּרִים אִי־אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לֹא שְׁנֵיהֶם שֶׁקֶר וְלֹא שְׁנֵיהֶם אֱמֶת. הַבִּלְתִּי גָמוּר הוּא נִגּוּד בֵּין שְׁנֵי כְלָלִים. דֶּרֶךְ מָשָׁל: כָּל אָדָם הוּא צַדִּיק; שׁוּם אָדָם אֵינוֹ צַדִּיק. כְּלָלֵי הַבִּלְתִּי גָמוּר: שְׁנֵי נֶגְדִּיִּים בִּלְתִּי גְמוּרִים אִי־אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אֱמֶת וִיכוֹלִים לִהְיוֹת שֶׁקֶר.