ספר ההגיון · פרק י״ח, ז׳

ז תְּנָאֵי הַנִּגּוּד שְׁלשָׁה: 1 הַמַּאֲמָרִים הַנֶּגְדִּיִים צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נוֹשְׂאֵי שְׁנֵיהֶם וּנְשׂוּאֵיהֶם אֶחָד. דֶּרֶךְ מָשָׁל: אָדָם הוּא בַעַל חַי; אָדָם אֵינוֹ בַעַל חַי. 2 צָרִיךְ שֶׁיּוּבְנוּ בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, בִּבְחִינָה אַחַת, בְּמָקוֹם אֶחָד, בִּזְמַן אֶחָד. דֶּרֶךְ מָשָׁל: יִצְחָק הָיוּ לוֹ בָנִים; יִצְחָק לֹא הָיוּ לוֹ בָנִים, - אֵינָם נֶגְדִּיִּים, כִּי יוּבְנוּ בִּשְׁנֵי זְמַנִּים, קֹדֶם תְּפִלָּתוֹ וְאַחַר תְּפִלָּתוֹ. וְכֵן: הַזְּרָעִים צוֹמְחִים עַל יְדֵי הַמָּטָר; הַצְּמָחִים אֵינָם צוֹמְחִים עַל יְדֵי הַמָּטָר, - יוּבְנוּ בְּכָל הָעוֹלָם וּבְמִצְרָיִם. 3 הַנֶּגְדִּיִּים צָרִיךְ שֶׁיּוּבְנוּ בַּהֲבָנָה פְּשׁוּטָה בְּלִי שׁוּם שִׁתּוּף. דֶּרֶךְ מָשָׁל: סַרְטָן הוּא בַעַל חַי; סַרְטָן אֵינוֹ בַעַל חַי, - יוּבַן הַדָּג סַרְטָן בָּרִאשׁוֹן וְהַמַּזָּל בַּשֵּׁנִי.