ז הַקֶּשֶׁר הוּא מַה שֶּׁיְקַשֵּׁר הַנָּשׂוּא בַנּוֹשֵׂא, וְיוּכַל לִהְיוֹת מְפֹרָשׁ, וְיוּכַל לִהְיוֹת נֶעְלָם. הַמְפֹרָשׁ, שֶׁתִּהְיֶה מִלַּת הוּא אוֹ מַה שֶּׁיּוֹרֶה עָלֶיהָ בֵּין הַנּוֹשֵׂא וְהַנָּשׂוּא, וְהַנֶּעְלָם - שֶׁיִּהְיֶה הַנָּשׂוּא פּוֹעֵל. מְשַׁל הַמְפֹרָשׁ: הַלֶּחֶם הוּא לָבָן; מְשַׁל הַנֶּעְלָם: רְאוּבֵן אָכַל, - יוּבַן בּוֹ, רְאוּבֵן פָּעַל פְּעֻלַּת הָאֲכִילָה.
ספר ההגיון · פרק י״ז, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.