ספר ההגיון · פרק י״ז, א׳

הַמַּאֲמָר הַפָּשׁוּט וְהַמֻּרְכָּב. הַנּוֹשֵׂא וְהַנָּשׂוּא. הַקֶּשֶׁר. הַמַּאֲמָר הַכְּלָלִי, הַחֶלְקִיִּי וְהָאִישִּיִּי. הַמְּחַיֵּב וְהַשּׁוֹלֵל, הַסְּתָמִיִּי וְהַתְּנָאִיִּי. הַמְּמַעֵט, הַמּוֹצִיא וְהַמַּגְבִּיל. הָאֲמִתִּי וְהַכּוֹזֵב. הַמֻּכְרָח, הָאֶפְשָׁרִי, הַמְּדֻקְדָּק וִּבִלְתִּי מְדֻקְדָּק. א הַמַּאֲמָר הוּא חִבּוּר דְּבָרִים, יְקֻיַּם בּוֹ דָּבָר בְּדָבָר, אוֹ יְשׁוֹלַל דָּבָר מִדָּבָר. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַלֶּחֶם הוּא לָבָן, - קַיָּם הַלֹּבֶן בַּלֶּחֶם; הַלֶּחֶם אֵינוֹ שָׁחוֹר, - שָׁלַל הַשַּׁחֲרוּת מִמֶּנוּ.