ספר ההגיון · פרק ט״ז

הָעֵדוּת וְהַמּוּעָד. כְּלָלֵי הָעֵדוּת. א עֵדוּת וּמוּעָד הוּא קִיּוּם דָּבָר מִחוּץ מִמֶּנּוּ, וְיִתְחַלֵּק לֶאֱלֹקִי וֶאֱנוֹשׁי.

ב הָאֱלֹקִי - שֶׁדִּבְרֵי הָאֵל, יִתְבָּרַךְ, מְקַיְּמִים אוֹתוֹ.

ג הָאֱנוֹשִׁי - שֶׁאָדָם מְקַיְּמוֹ, וְיִתְחַלֵּק לִמְרֻבֶּה וּמְיֻחָד. הַמְּרֻבֶּה - שֶׁהַרְבֵּה מְעִידִים עָלָיו, הַמְּיֻחָד - שֶׁאֶחָד מֵעִיד עָלָיו. כְּלָלֵי הָעֵדוּת: כָּעֵד כָּךְ כֹּח הָעֵדוּת. פֵּרוּשׁוֹ: כְּעֵרֶךְ הָעֵד וַחֲשִׁיבוּתוֹ, כָּךְ כֹּחַ הָעֵדוּת שֶׁלּוֹ לְשֶׁנַּאֲמִין בָּהּ.