ו הַמֻּבְדָּלִים הֵם הַנֶּעֱרָכִים הַמִּתְפָּרְשִׁים זֶה מִזֶּה בְּאֵיכוּתָם וּבִפְעֻלָה וְהֶפְעֵל. דֶּרֶךְ מָשָׁל, אִם נֹאמַר: מִצְרַיִם אֵינָהּ כִּשְׁכֶם. הָאָדָם אֵינוֹ כַּחוֹמָה. כְּלָלֵי הַמֻּבְדָּלִים: מַה שֶּׁנּוֹפֵל בְּאֶחָד מֵהֶם, אֵינוֹ נוֹפֵל בַּחֲבֵרוֹ בִּבְחִינַת מַה שֶּׁהוּא מֻבְדָּל מִמֶּנּוּ.
ספר ההגיון · פרק י״ד, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1948
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר ההגיון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.