אורות התורה · פרק ה׳, ד׳

"סוּסֵי אֵשׁ - אִינוּן אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָּא" בְּמַה שֶּׁאֵין הָאָדָם מַשִּׂיג מֵעֹמֶק הָרַעְיוֹן בְּכֹחוֹ הָעַצְמִי, מִתְגַּדֵּל כֹּחַ הַיְצִירָה עַל יְדֵי חִבּוּרוֹ עִם הָאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְעוֹלֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכֹּחוֹ, כִּמְהִירוּת הַנְּסִיעָה וּבִטְחוֹנָהּ עַל יְדֵי הָרֶכֶב. יֵשׁ רַגְלִי, שֶׁהוֹלֵךְ בְּכֹחַ עִיּוּנוֹ בָּעִנְיָנִים הָעִיּוּנִיִּים שֶׁבַּתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וְאֵינוֹ נֶעֱזָר בְּמוּבָנָם שֶׁל הָעִנְיָנִים עַל יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לָלֶכֶת רַגְלִי, וְהוֹלֵךְ עַל אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָּא גַּם בְּאוֹתָם הָעִנְיָנִים שֶׁהֵם פְּשׁוּטִים וְרָאוּי לְאָדָם בָּרִיא לָלֶכֶת בָּהֶם רַגְלִי בְּכֹחוֹ הָעַצְמִי. וְיֵשׁ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בַּכֹּחַ לָלֶכֶת רַגְלִי הוֹלֵךְ, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָּא לֹא מִפְּנֵי חֻלְשָׁתוֹ כִּי אִם כְּרוֹכֵב עַל סוּס לְכָבוֹד, כְּדֵי לְעַטֵּר יוֹתֵר אֶת הָעִנְיָנִים, אוֹ לִרְכַּב בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא שָׁמָּהּ עַל יְדֵי כֹחַ עַצְמוֹ כִּי-אִם עַל יְדֵי צֵרוּף הַדְּרִישָׁה לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה.